במשך מאות שנים של גלות, התמקדו התקוות והתפילות היהודיות בארץ המובטחת, אך לרוב לא היו הדיונים על ארץ ישראל רלוונטיים כמעט. תחום זה במחשבת ישראל התפתח ממש רק בעידן המודרני, כאשר ההתיישבות היהודית ההמונית בארץ הפכה למציאות.
ארץ ישראל במקורות היהודיים הקלאסיים
לפי התנ"ך, העם היהודי קשור קשר בל יינתק לארץ ישראל. אלוהים מבטיח את הארץ לאברהם ולצאצאיו, אם כי המתנה תלויה בהתנהגות מוסרית מצידם.
מקורות רבניים במחשבת ישראל מתלבטים בנוגע לשאלה אם הארץ קדושה ביסודה או שמא היא קדושה מפאת המצוות הנהוגות בה. בין אם כך או כך, הארץ נותרה מרכזית בחשיבה הרבנית. החיים בארץ מכפרים על כל החטאים, אומר מקור אחד; עוד הוא טוען כי יהודים הקבורים בארץ המובטחת יהיו הראשונים לקום לתחייה באחרית הימים.
ארץ ישראל במחשבה היהודית של ימי הביניים
רש"י, הפרשן המקראי הגדול, טען שנושא התורה של בעלות אלוהית על הארץ אינו הראשון במעלה, וכי התורה מתחילה מבריאה, ולא במצווה הראשונה. אלוהים, כבורא, יכול לתת את ארץ ישראל למי שהוא רוצה.
פילוסופים רבים בימי הביניים הציעו תיאוריות המסבירות את קדושת הארץ. יהודה הלוי כתב שהמרכזיות הרוחנית של הארץ קשורה למרכזיותה הגיאוגרפית במרכז הארץ המיושבת. באופן דומה, אברהם אבן עזרא האמין כי ארץ ישראל הייתה עדיפה מבחינה אסטרולוגית על פני אדמות אחרות.
לפי דברי הרמב"ם, הארץ היא כמו כל שאר האדמות בעולם; היא רק אמצעי להגשמת מצוות מסוימות, ולא מטרה בפני עצמה. לעומת זאת, הרמב"ן, מקובל נודע נוסף, האמין שכל המצוות נועדו אך ורק לתושבי הארץ ונצפו בגלות רק לקראת החזרה לשם.
ארץ ישראל במחשבה היהודית המודרנית
האנטישמיות הובילה יהודים במאה ה-19 לראות בכינונה של מדינה יהודית ריבונית הדרך היחידה להבטיח את הישרדותו של העם היהודי. אלה היו הציונים, שנתקלו בהתנגדות מצד היהודים המסורתיים שהאמינו שרק אלוהים יכול להתנות את החזרה לארץ, ומהליברלים, שהאמינו שהפתרון בכלל טמון בשילוב יהודים בחברות מערביות ליברליות.
הציונים הראשונים, כמו בנימין זאב הרצל, מייסד התנועה הפוליטית הציונית, חשבו על אתרים שונים לייסד בהם את המולדת היהודית. הוא הגיע לראות את ארץ ישראל, וראה בה כאופציה יחידה. אחד העם, אבי הציונות התרבותית, האמין שיש להקים ארץ שתהווה זירה רוחנית ותרבותית, ולא מולדת פוליטית.
אף כי רבים מהמסורתיים התנכרו לציונות, פיתח הרב אברהם יצחק קוק תיאולוגיה שהניחה את הבסיס לציונות הדתית. קוק ראה את הציונות, גם בצורותיה החילוניות, כמאיצה את בוא המשיח, שיתרחש בקרוב.
בנו, הרב צבי יהודה קוק, ייסד את "גוש אמונים", והאמין כי יהודים מחויבים ליישב את כל ארץ ישראל המקראית, כולל שטחים שבמרכז הסכסוך הישראלי-פלסטיני. חסידיו מתנגדים לויתור על אדמות מיושבות, אם כי ציונים דתיים רבים אוחזים בגישה מתונה יותר.
בשנים האחרונות, קבוצה של אקדמאים ישראלים הידועה בשם "ההיסטוריונים החדשים" קוראת תיגר על אמונות רחבות היקף לגבי ההיסטוריה של המדינה, ובמיוחד על היחס לפלסטינים. התיאוריות של היסטוריונים אלה שנויות במחלוקת ומעוררות דיון אינטנסיבי באופן מתמיד.
